מכות ארבה, חושך ובכורות - על ניתוק וחיבור מהעולם

מכות ארבה, חושך ובכורות - על ניתוק האדם מסביבתו

תוך כדי קריאת פרשת בא, שמתי לב שהרצף של שלושת המכות האלה, רומז במידה מסוימת, אולי, על הסיבה שבגללן הן באו על המצרים - ניתוק בין האדם לבין סביבת החיים שלו.

מכת ארבה - ניתוק בין האדם לאדמה

בתיאור מכת ארבה, יש שני ביטויים משונים שחוזרים על עצמם - עין הארץ,  וחוסר האפשרות לראות את הארץ.

הנה כך זה מופיע בפרק י', באזהרה שלפני המכה עצמה:

ד. כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ: ה. וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת הָאָרֶץ וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד וְאָכַל אֶת כָּל הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה:

ולאחר מכן, בבוא המכה עצמה:

טו. וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם:

אולי, זה רומז על כך שהמצרים לא השכילו להתבונן באדמה שתחת רגליהם - במחזור החיים שלה, בתהליכי הנביטה, הצמיחה והקמילה שמתרחשים בה ללא הרף -

ובמקום לראות את האלוהות שמתגלה באמצעות הטבע, ייחסו הכל לאלוה פרעה, ועל כן נענשו בכך שנסתרה מהם עין הארץ ובכך שהארץ חשכה עד שלא יכלו יותר לראותה?

מכת חושך - ניתוק בין האדם לסביבתו האנושית

בתיאור מכת חושך, ישנו רמז גדול לכך שלפחות באופן חלקי, הסיבה למכה היא העובדה שהמצרים לא היו מסוגלים לראות את הזולת - אולי גם לא לראות אותו בשעת צרתו ובשעת סבלו, ובוודאי לא ראו לנכון לצאת לעזרת המוכים והנרדפים שבחברה.

הנה כך זה מופיע בתיאור המכה:

כב. וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלשֶׁת יָמִים: כג. לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם:

לא ראו איש את אחיו, ולא קמו איש תחתיו -

המילה "תחתיו" משמשת בד"כ במקרא בדומה למילה "במקומו", למשל:
- בספר בראשית, פרק ל"ו - "וימלוך תחתיו הדד בן-בדד", וגם "וימלוך תחתיו הדר".
- בספר מלכים, בסיפור כרם נבות היזרעאלי - "וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו, כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ " , ויש עוד דוגמאות רבות (אשרי גוגל...).


גם את הפסוק "וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו" אפשר לקרוא כ-"ולא קמו (ל)איש (אחר) מתחתיו" - לא קמו ממקומם עבור אף אחד אחר, חוץ מאשר עבור עצמם.



אולי, אפשר להבין שמכת חושך נגרמה בגלל שהמצרים היו מנותקים מבני האדם שסביבם - לא ראו את הצרות של זולתם, ולא חשבו לקום לעזור לאף אחד אחר מלבד עצמם?

מכת בכורות - ניתוק האדם מעצמו ובשרו

בהקשר הזה, נדמה לי שזו המכה שדורשת הכי פחות פרשנות.

מכת בכורות מנתקת את האדם מעצמו ובשרו. על הבכור נאמר "כוחי וראשית אוני" (בראשית מ"ט), ואילו מכת בכורות לוקחת מהצרים את כוחם ואת ראשית אונם - 

ד. וַיֹּאמֶר משֶׁה כֹּה אָמַר יְהֹוָה כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם: ה. וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה: ו. וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף:

נראה לי שיש קשר פנימי ברור, ויש דירוג, בין המכות -
ניתוק האדם מהאדמה (ארבה), ניתוק האדם מבני האדם שסביבו (חושך) וניתוק האדם מעצמו ומבשרו (בכורות).

ובכלל, נראה לי שזה רעיון נחמד ללמוד ממנו משהו על תוצאות הניתוק של אדם מסביבת החיים שלו.