בפוסט קודם, הארכתי מאוד (אולי יותר מדי...) לגבי משמעות שאילת כלי הכסף, הזהב והשמלות ממצרים, ולמה התורה מכנה את זה ניצול.
הפעם - ממש בקצרה, על דרך הקבלה.
ראינו שאונקלוס (ובעקבותיו הפרשנים האחרים) מפרש את המילה "ונצלתם" - ותרוקנון.
על דרך הקבלה, יש לפרש שמצרים היא אחת הקליפות. לקליפה אין חיות משל עצמה, אלא מה שהיא מקבלת מכוחות הקדושה שאליהן היא נצמדת.
כשיוצאים ממצרים, אין ברירה אלא לרוקן אותה מכוחות חיים (כלי כסף = חסד, כלי זהב = דין, ושמלות = צורות התגלות), ואז רואים שהקליפה בפני עצמה - איננה כלום. אין לה חיים ואין לה קיום משל עצמה כלל.
מסיבה זו, הפעולה הזו גם נקראת הצלה (כמו ניצול). מצילים את כוחות החיים מהמקום בו היו, ומעלים אותם למקום גבוה וקדוש.
ואידך זיל גמור.
הפעם - ממש בקצרה, על דרך הקבלה.
ראינו שאונקלוס (ובעקבותיו הפרשנים האחרים) מפרש את המילה "ונצלתם" - ותרוקנון.
על דרך הקבלה, יש לפרש שמצרים היא אחת הקליפות. לקליפה אין חיות משל עצמה, אלא מה שהיא מקבלת מכוחות הקדושה שאליהן היא נצמדת.
כשיוצאים ממצרים, אין ברירה אלא לרוקן אותה מכוחות חיים (כלי כסף = חסד, כלי זהב = דין, ושמלות = צורות התגלות), ואז רואים שהקליפה בפני עצמה - איננה כלום. אין לה חיים ואין לה קיום משל עצמה כלל.
מסיבה זו, הפעולה הזו גם נקראת הצלה (כמו ניצול). מצילים את כוחות החיים מהמקום בו היו, ומעלים אותם למקום גבוה וקדוש.
ואידך זיל גמור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה