חודש אייר, שמותיו ותכונותיו

אנו עומדים להתחיל את חודש אייר.

שמו של החודש - "אייר" - מקורו בשפה האכדית, ומשמעותו – אור.

בספר מלכים א' פרק ו' פסוק א', נקרא חודש זה בשם "חודש זיו" – וזאת כיוון שהמילה "זיו" בארמית פירושה ניצן, ובחודש זה נראים בארץ ניצנים רבים של פריחה, צמיחה והתחדשות.

האירוע הייחודי לחודש הזה הוא פסח שני – כפי שמתואר בספר במדבר, פרק ט':

	וַיְהִי אֲנָשִים, אֲשֶר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹך בְּנֵי יִשׂרָאֵל

משה פנה בשאלה זו לה', אשר ענה לו בציווי חדש - אנשים שהיו טמאים או בדרך רחוקה בזמן הפסח הראשון, יכולים להקריב בחודש הבא - בי"ד באייר:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשׂרָאֵל, לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשׂה פֶסַח, לַה', בַּחֹדֶשׁ הַשּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ לֹא יַשְאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְבְּרוּ-בוֹ; כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ

אם כך, את ההבדל העיקרי בין פסח ראשון לפסח שני ניתן לנסח כך - פסח ראשון הוא ציווי מאת ה' ולבני ישראל אין שיקול דעת אם לחגוג אותו או לא (ובביטוי הקבלי-חסידי לכך, זהו חג שמקורו ב"אתערותא דלעילא" - התעוררות רצון מלמעלה - מאת הקב"ה כלפי עם ישראל).

פסח שני, לעומת זאת, הוא חג שה' לא ציווה עליו במקור – זה חג שהקב"ה חידש אותו בעקבות יוזמה של  אנשים שהיו טמאים בחג הראשון ולכן לא יכלו לחגוג עם כולם, ורק אחרי שפנו למשה רבנו ושאלו אותו מה עליהם לעשות, ה' ענה למשה רבנו שהם יחגגו בחודש אייר.

במילים אחרות, חודש אייר ופסח שני שנחגג בו מציינים את היכולת של בני האדם להשפיע על העולם, להפוך בעצמם לשותפים בבנייה וביצירה של עם ישראל, והכל תלוי בעצם ברצון וביוזמה שלהם (ובביטוי הקבלי-חסידי לכך, זהו חג שהתחדש בעקבות "אתערותא דלתתא" - התעוררות רצון מלמטה - מאת עם ישראל כלפי הקב"ה).

ממש כמו שני שמותיו של החודש הזה, אייר = אור, וזיו = ניצן, בחודש אייר אנחנו מציינים שני אירועים שיש בהם אור מיוחד ונראים בהם ניצנים של גאולה מיוחדת – בה' באייר התש"ח (48) הוכרזה עצמאות מדינת ישראל, ובכ"ח באייר התשכ"ז (67) שוחררה ירושלים ובתוכה הר הבית.

שני האירועים הללו קשורים באופן ישיר ליוזמתם, רצונם ומאמציהם של עם ישראל ומדינת ישראל - ממש כשם שפסח שני התחדש, בזמנו, לפי רצונם של בני ישראל, ובשני האירועים הללו הפכו תושבי מדינת ישראל לשותפים מלאים בגילוי ניצני הגאולה, ממש כפי שדור המדבר הפכו לשותפיו של הקב"ה ובזכותם התחדש פסח שני.