האם אלוהים באמת מתעניין בכל הפרטים הקטנים האלה?
אחת השאלות (או הטענות) הנפוצות ביותר לגבי היהדות, נוגעת לעומק ורוחב הפרטים הקטנים שבהם ההלכה היהודית מתעסקת.
לשאלה הזו יש צורות שונות ו"לבושים" שונים.
פעם היא נשאלת מתוך רצון כן ואמיתי להבין,
ופעם היא נאמרת כטרוניה מתוך קושי לעמוד בדרישות ההלכה.
לעיתים היא מושמעת ע"י חילונים כטיעון נגד הדת (המודרנית, בעיקר),
ולעיתים כתהייה תיאולוגית - כי הרי לא ייתכן שא-לוהים הגדול באמת מתעניין בכל הפרטים הקטנים הללו.
כך או כך, נדמה שהשאלה הזו אמיתית מדי מכדי שיהיה אפשר להתעלם ממנה בלא כל הסבר.
למה התורה נמשלה למים?
במדרש רבה לשיר השירים, נאמר:
דברי תורה נמשלו למים,
שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים"...
.. ומה המים מניחים מקום גבוה והולכים במקום נמוך,
כך תורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו ומידבקת במי שדעתו נמוכה עליו".
פשוטו של המשל מחנך את האדם לענווה כבסיס לקבלה נפשית של התורה - דבר ה' בעולם. רק מי שיודע את מקומו ומכיר בקטנותו יכול לקבל את העובדה שמישהו אחר, לכאורה, מכתיב לו תורה (מחשבתית או מעשית) כלשהי.
אך נדמה לי שלהמשלת התורה למים יש רובד משמעותי נוסף שכדאי לתת עליו את הדעת.
מים, מטבעם, נמשכים ו"נוזלים" כלפי מטה, וכך גם התורה שהיא דבר ה' לברואיו - נמשכת ונוזלת ממקום גבוה (האלוה בעצמו) למקום נמוך - וכפי שהתורה עצמה מבטאת זאת - "תיזל כטל אימרתי" - אימרותיו ואמירותיו של ה' נוזלות כטיפות טל, ממקומם העליון אצל בורא עולם אל ברואיו ויצוריו שבעולמות התחתונים.
משמעות המשלת התורה למים
התורה - דבר ה', מקורה במקום הגבוה והנישא ביותר שקיים - בורא עולם,
והיא הולכת ומשתלשלת, הולכת ויורדת בכל העולמות, עד שהיא "נוזלת" אל העולם שאותו אנחנו מכירים - עולמנו הגשמי, שהוא האחרון בשרשרת העולמות הרוחניים (כן, כן - העולם הגשמי שלנו, גם הוא רוחני!).
כפי שקורה בכל מפל של מים,
ככל שגובה הנפילה של המים גדול יותר - כך הם יחדרו עמוק יותר אל הבריכה שבתחתית המפל,
וככל שהמים נופלים ממקום גבוה יותר למקום נמוך יותר - כך הם יחדרו עמוק יותר בעומקו של מאגר המים שאליו הם נשפכים.
דבר ה' - התורה - נוזלת מן המקום הגבוה ביותר שקיים, אל המקום הנמוך ביותר שקיים,
ולכן, ממש כמו המים, כשהיא מגיעה לעולמנו הגשמי היא חודרת לעומק הגשמיות בצורה החזקה ביותר האפשרית, ממש כפי שהיו עושים המים אילו היו נופלים באופן חופשי מגובה שכזה.
עומק ורוחב ההלכה - כעומק ורוחב העולם שלנו
כיוון שהתורה נמשלה למים, וכיוון שכגובה הנפילה - כך עומק ההשפעה, לכן -
אין בעולמנו הגשמי-רוחני כמעט שום עצם או פרט שהתורה אינה מתייחסת אליו,
איו כמעט מעשה שהתורה אינה מכוונת או מדריכה אותנו כיצד יש לעשותו, באיזו צורה ובאיזו כוונה -
החל בפרטי הלכות שבת (שימוש בחשמל, בישול בשבת), דרך הלכות הכשרות שלנו (בשר וחלב, כשרות המזון), הלכות התפילה וההלכות שבין איש לאישתו - אין תחום ואין רגע בחיינו שהוא פנוי ו"משוחרר" מהתורה.
דבר ה' - התורה - מקיף את סדר יומו של האדם מבוקר עד ערב, מלידתו ועד מותו, ולמען האמת - גם לאחר מכן.
אחת השאלות (או הטענות) הנפוצות ביותר לגבי היהדות, נוגעת לעומק ורוחב הפרטים הקטנים שבהם ההלכה היהודית מתעסקת.
לשאלה הזו יש צורות שונות ו"לבושים" שונים.
פעם היא נשאלת מתוך רצון כן ואמיתי להבין,
ופעם היא נאמרת כטרוניה מתוך קושי לעמוד בדרישות ההלכה.
לעיתים היא מושמעת ע"י חילונים כטיעון נגד הדת (המודרנית, בעיקר),
ולעיתים כתהייה תיאולוגית - כי הרי לא ייתכן שא-לוהים הגדול באמת מתעניין בכל הפרטים הקטנים הללו.
כך או כך, נדמה שהשאלה הזו אמיתית מדי מכדי שיהיה אפשר להתעלם ממנה בלא כל הסבר.
למה התורה נמשלה למים?
במדרש רבה לשיר השירים, נאמר:
דברי תורה נמשלו למים,
שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים"...
.. ומה המים מניחים מקום גבוה והולכים במקום נמוך,
כך תורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו ומידבקת במי שדעתו נמוכה עליו".
פשוטו של המשל מחנך את האדם לענווה כבסיס לקבלה נפשית של התורה - דבר ה' בעולם. רק מי שיודע את מקומו ומכיר בקטנותו יכול לקבל את העובדה שמישהו אחר, לכאורה, מכתיב לו תורה (מחשבתית או מעשית) כלשהי.
אך נדמה לי שלהמשלת התורה למים יש רובד משמעותי נוסף שכדאי לתת עליו את הדעת.
מים, מטבעם, נמשכים ו"נוזלים" כלפי מטה, וכך גם התורה שהיא דבר ה' לברואיו - נמשכת ונוזלת ממקום גבוה (האלוה בעצמו) למקום נמוך - וכפי שהתורה עצמה מבטאת זאת - "תיזל כטל אימרתי" - אימרותיו ואמירותיו של ה' נוזלות כטיפות טל, ממקומם העליון אצל בורא עולם אל ברואיו ויצוריו שבעולמות התחתונים.
משמעות המשלת התורה למים
התורה - דבר ה', מקורה במקום הגבוה והנישא ביותר שקיים - בורא עולם,
והיא הולכת ומשתלשלת, הולכת ויורדת בכל העולמות, עד שהיא "נוזלת" אל העולם שאותו אנחנו מכירים - עולמנו הגשמי, שהוא האחרון בשרשרת העולמות הרוחניים (כן, כן - העולם הגשמי שלנו, גם הוא רוחני!).
כפי שקורה בכל מפל של מים,
ככל שגובה הנפילה של המים גדול יותר - כך הם יחדרו עמוק יותר אל הבריכה שבתחתית המפל,
וככל שהמים נופלים ממקום גבוה יותר למקום נמוך יותר - כך הם יחדרו עמוק יותר בעומקו של מאגר המים שאליו הם נשפכים.
דבר ה' - התורה - נוזלת מן המקום הגבוה ביותר שקיים, אל המקום הנמוך ביותר שקיים,
ולכן, ממש כמו המים, כשהיא מגיעה לעולמנו הגשמי היא חודרת לעומק הגשמיות בצורה החזקה ביותר האפשרית, ממש כפי שהיו עושים המים אילו היו נופלים באופן חופשי מגובה שכזה.
עומק ורוחב ההלכה - כעומק ורוחב העולם שלנו
כיוון שהתורה נמשלה למים, וכיוון שכגובה הנפילה - כך עומק ההשפעה, לכן -
אין בעולמנו הגשמי-רוחני כמעט שום עצם או פרט שהתורה אינה מתייחסת אליו,
איו כמעט מעשה שהתורה אינה מכוונת או מדריכה אותנו כיצד יש לעשותו, באיזו צורה ובאיזו כוונה -
החל בפרטי הלכות שבת (שימוש בחשמל, בישול בשבת), דרך הלכות הכשרות שלנו (בשר וחלב, כשרות המזון), הלכות התפילה וההלכות שבין איש לאישתו - אין תחום ואין רגע בחיינו שהוא פנוי ו"משוחרר" מהתורה.
דבר ה' - התורה - מקיף את סדר יומו של האדם מבוקר עד ערב, מלידתו ועד מותו, ולמען האמת - גם לאחר מכן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה